פוסט של האגודה האירופית לקרדיולוגיה (ESC), שפורסם לאחרונה וצבר תהודה ברשת, חושף נתונים מטרידים על תחלואה קרדיו-וסקולרית בנשים. בעוד שמחלות לב וכלי דם נתפסות עדיין כ"מחלת גברים" מובהקת, הנתונים הרשמיים מספרים סיפור שונה: מחלות אלו גורמות ל-37% ממקרי המוות בנשים באיחוד האירופי, לעומת 31% 'בלבד' בקרב גברים. פער זה נובע מתת-אבחון, טיפול חסר וייצוג נמוך של נשים במחקרים קליניים. בפרופיל הלינקדאין שלי התייחסתי לכך.
ד"ר אלעד לאור, מנהל רפואי וגריאטר, מצטרף לקריאה להתעוררות ומדגיש את חשיבות הנושא, במיוחד בהקשר של גיל מבוגר. "כגריאטר, אני רואה את התמונה הזו ומודאג, בסך הכל התפקיד שלנו כרופאים הוא לאבחן את הבעיות של המטופלים שלנו בצורה טובה ולתת מענה בזמן", הוא אומר.
"נשים מבוגרות רבות מגיעות עם תסמינים עמומים ולא אופייניים, שקל לייחס אותם לתהליכי הזדקנות רגילים. כאבי בטן, עייפות או קוצר נשימה עלולים להיות סימנים לבעיה לבבית כלשהי, אך ישנם מצבים שהם מתפספסים, מה שמוביל לעיכוב קריטי באבחון ובטיפול", ממשיך אלעד לאור. "חוסר המודעות הזה הוא סכנה של ממש".
נדרש לעודד את המחקר בתחום!
ההבדלים בין המינים מתבטאים גם בסימפטומים עצמם, שכן נשים נוטות פחות לחוות את "הכאב הטיפוסי" בחזה. לדברי ד"ר אלעד לאור, הדרך להתמודד עם זה היא בשינוי גישה מערכתי. "עלינו לדרוש מניסויים קליניים להבטיח ייצוג הולם של נשים ולעודד מחקר שמתמקד בגורמי סיכון ותסמינים ייחודיים להן. כמנהל רפואי, אני מאמין שהכשרת הצוותים הרפואיים חייבת לכלול התייחסות מעמיקה לנושא, כדי שכל מטפל יוכל לזהות את תמונת המחלה המלאה אצל כל מטופלת, ולא משנה מה גילה".
הנתונים המדאיגים האלה מהווים קריאת השכמה. שילוב שוויון מגדרי בתחום הקרדיולוגיה אינו רק עניין של מדיניות, אלא צורך קליני חיוני שיכול להציל חיים רבים ולשפר משמעותית את איכות הטיפול הרפואי.
Leave a Reply