"הימים ארוכים, ולפעמים עובר יום שלם בלי שאני מדבר עם אף אחד." זה משפט שד"ר אלעד לאור שומע מהמטופלים שלו לעיתים קרובות יותר משהיה רוצה. בדידות בגיל מבוגר כונתה "המגפה השקטה" של המאה ה-21, משום שהיא נפוצה, היא איננה נראית מבחוץ, ולמרות זאת יש לה השפעה של ממש על הבריאות.
מניסיונו בליווי מטופלים בגיל השלישי, ד"ר לאור מדגיש שבדידות איננה כישלון אישי ואיננה גזירה של הגיל. היא תוצאה של שינויים כמו פרישה, אובדן בן או בת זוג, מעבר של הילדים למקום רחוק או מגבלות בתנועה, וניתן להתמודד איתה.
למה בדידות משפיעה על הבריאות?
מחקרים רבים מצאו קשר בין בדידות ובידוד חברתי לבין סיכון מוגבר למחלות לב, לדיכאון, לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. ההסברים כוללים רמות גבוהות יותר של דחק, שינה פחות טובה, פחות פעילות גופנית ופחות גירוי מחשבתי. בנוסף, אדם שחי לבד עלול לדחות פנייה לרופא או לשכוח ליטול תרופות.
חשוב להבחין בין בידוד, כלומר מעט קשרים בפועל, לבין בדידות, שהיא התחושה הסובייקטיבית. יש אנשים שמוקפים במשפחה ובכל זאת מרגישים בודדים, ויש מי שחי לבד ומרגיש מחובר. שני המצבים ראויים לתשומת לב.
אילו סימנים כדאי לזהות?
במהלך השנים ד"ר לאור למד לשים לב לפרטים: הזנחה בהופעה או בבית, ירידה בתיאבון, שינויים בשינה, חוסר עניין בפעילויות שפעם אהבו או נטייה להימנע מיציאה. לעיתים הבדידות מתבטאת דווקא בתלונות גופניות, כמו עייפות או כאבים לא מוסברים. משפחה וחברים שמבחינים בשינויים כאלה יכולים לפתוח שיחה בעדינות, מתוך סקרנות ולא מתוך ביקורת.
מה אפשר לעשות כדי להתמודד?
הצעד הראשון הוא לעיתים קטן: שיחת טלפון קבועה עם חבר, השתתפות בחוג במרכז יום או במתנ"ס, התנדבות או הצטרפות לקבוצת הליכה. ד"ר לאור רואה ערך רב בפעילויות שיש בהן משמעות ותחושת תרומה, כי הן מחזקות את הביטחון העצמי ולא רק ממלאות את הזמן.
טכנולוגיה יכולה לעזור, בתנאי שהיא נגישה. שיחות וידאו עם הנכדים או קבוצת וואטסאפ משפחתית מחזקות את הקשר, אבל רבים צריכים הדרכה סבלנית כדי להשתמש בהן. ולצד כל זה, טיפול בבעיות שמיעה או ראייה, שעלולות לגרום לאנשים להימנע ממפגשים, הוא חלק חשוב מהפתרון.
אם הבדידות מלווה בעצב מתמשך, בחוסר תקווה או בשינוי משמעותי בתפקוד, כדאי לשתף את הרופא המטפל ולשקול יחד פנייה לעובד סוציאלי או לגורם טיפולי מתאים.
ד"ר לאור מציין שגם לשכנים, לחברי קהילה ולאנשי מקצוע יש מקום חשוב. ביקור קצר של שכן, ברכה בבית הכנסת או בבית הקפה השכונתי, או שיחה קבועה של מתנדב מארגון שעוסק בליווי מבוגרים, יכולים להפוך יום שקט ליום שיש בו קשר אנושי. בישראל פועלים ארגונים וגופים בקהילה שמציעים פעילויות, ליווי טלפוני ומועדונים חברתיים, והמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית יכולה לכוון לאפשרויות הקיימות באזור. לעיתים כל מה שנדרש הוא מישהו שיעזור לעשות את הצעד הראשון.
לסיכום, בדידות בגיל מבוגר היא אתגר שכיח שיש לו השלכות בריאותיות, אבל יש דרכים להתמודד איתו. התחילו בצעד אחד קטן השבוע, ואם אתם מודאגים מעצמכם או מאדם קרוב, שוחחו עם הרופא המטפל על האפשרויות הקיימות בקהילה. אף אחד לא צריך להתמודד עם זה לבד.
Leave a Reply